אור החיים על בראשית נ׳:ט״ו

« אור החיים על בראשית נ׳:י״ד אור החיים על בראשית נ׳:ט״ז »

15 וַיִּרְא֤וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵף֙ כִּי־מֵ֣ת אֲבִיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ ל֥וּ יִשְׂטְמֵ֖נוּ יוֹסֵ֑ף וְהָשֵׁ֤ב יָשִׁיב֙ לָ֔נוּ אֵ֚ת כׇּל־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר גָּמַ֖לְנוּ אֹתֽוֹ׃

פירוש אור החיים על בראשית נ׳:ט״ו

15 לוּ יִשְׂטְמֵנוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, דִּלְמָא, אֶלָּא שֶׁאֵין חָבֵר לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה, וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר הַכָּתוּב לָשׁוֹן זֶה שֶׁמַּשְׁמָעוּתוֹ הָרָגִיל הוּא הֵפֶךְ הַכַּוָּנָה, וַהֲגַם שֶׁאֵין מָקוֹם לִטְעוֹת לְהָבִין בּוֹ זוּלַת ״דִּלְמָא״, אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לוֹ לוֹמַר לָשׁוֹן צוֹדֵק ״פֶּן״ אוֹ ״אוּלַי״.

16 וְנִרְאֶה כִּי הַכָּתוּב דִּבְרֵי עַצְמוֹ קָאָמַר ״לוּ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֵם יָרְאוּ עַל דָּבָר שֶׁהַלְוַאי שֶׁיִּהְיֶה כֵן שֶׁיִּהְיֶה מֵשִׁיב לָהֶם, וְהוּא אָמְרוֹ יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה, וְהָיוּ מִצְטַעֲרִים הַשְּׁבָטִים כְּשִׁעוּר שֶׁנִּצְטַעֵר יוֹסֵף מִצִּדָּם. וּבָזֶה לֹא הָיוּ מִתְחַיְּבִים לְבַסּוֹף מֵהַגָּלֻיּוֹת וּמֵהַצָּרוֹת בְּעַד חֵטְא זֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת י: גָּלוּת מִצְרַיִם וְגַם בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹן, וְצֵא וּלְמַד מַה הָיָה לַעֲשָׂרָה עַמּוּדֵי עוֹלָם:

« אור החיים על בראשית נ׳:י״ד אור החיים על בראשית נ׳:ט״ז »